MixSage · כל הסיפורים · עב · EN · RU
משקה חזק (שני מרכיבים)

ראסטי נייל: שני מרכיבים ושם שחיפש בית

וויסקי סקוטי וליקר דראמבוי מעל קרח, וזהו. המשקה פשוט, אבל הדרך שלו לשם ״מסמר חלוד״ ארוכה ומבולבלת.

השילוב של וויסקי סקוטי ודראמבוי, ליקר על בסיס וויסקי, דבש ועשבים, הופיע תחת כמה שמות לפני שהתקבע. לפי ויקיפדיה, גרסה מוקדמת קשורה ליריד התעשיות הבריטי של 1937, אך מקורות אחרים אינם מאששים זאת. ב-1951 הופיע בספר של טד סושייה משקה דומה בשם ״ליטל קלאב מס׳ 1״. הברמן וההיסטוריון דייל דגרוף מייחס את הגרסה המוכרת לברמנים של מועדון 21 במנהטן בתחילת שנות ה-60.

את השם ״ראסטי נייל״ מקובל לקשור ל-1963, אז אימצה אותו ג׳ינה מקינון, יו״ר חברת דראמבוי, ושמו התקבע. מדוע ״מסמר חלוד״? איש אינו יודע בוודאות; ההסבר הנפוץ הוא הצבע הנחושתי של המשקה, אבל זו השערה. בשנות ה-60 וה-70 הוא נקשר לחבורת ״הראט פאק״ של פרנק סינטרה ודין מרטין, אם כי קשה לתעד עד כמה.

היחס משתנה ממקום למקום: מ-1:1, מתוק מאוד, ועד 2:1 ואפילו 4:1 לטובת הוויסקי, וזה הכיוון של רוב הברים היום. המשקה רשום ברשימת ה״בלתי נשכחים״ של IBA. בגלל שיש בו שני מרכיבים בלבד, שניהם אלכוהוליים, זה משקה חזק לכל דבר, שמתאים ללגימה איטית.

טיפ של ברמן: בונים את המשקה ישירות בכוס עם קוביית קרח גדולה ומערבבים כמה שניות בלבד. קליפת לימון שנסחטת מעל מוסיפה רעננות שמאזנת את הדבש. מי שמוצא אותו מתוק מדי יכול פשוט להוריד את כמות הליקר, ומי שרוצה עשן יכול לבחור וויסקי מעושן יותר כבסיס.

עובדה משעשעת: דראמבוי מקושר במסורת הסקוטית לנסיך צ׳רלס אדוארד סטיוארט, ״בוני פרינס צ׳רלי״, שלפי האגדה מסר את המתכון למשפחה סקוטית אחרי כישלון המרד של 1745. זו אגדה משפחתית שקשה לאמת.

למתכון באפליקציה: ראסטי נייל

מקורות