מיול בלי אלכוהול: ג'ינג'ר בירה, ספלי נחושת ותמונות פולארויד
המוסקו מיול נולד מצירוף של אינטרסים עסקיים ב-1941. בלי הוודקה נשאר מה שבאמת נותן לו את הבעיטה: ג'ינג'ר בירה חריפה וליים.
- תקופה: מוסקו מיול: 1941
- מקום: ניו יורק (מלון צ'את'ם), לפי גרסה אחת; הוליווד לפי גרסה אחרת
- ממציא: שנוי במחלוקת: מורגן, מרטין וקונט, או וס פרייס
- משפחה: מיול / באק ללא אלכוהול
לפי דיווח ב"ניו יורק הרלד טריביון" מ-1948, המוסקו מיול נוצר ב-1941 בבר של מלון צ'את'ם בניו יורק. שלושה אנשים היו שם: ג'ק מורגן, שייצר ג'ינג'ר בירה והחזיק את מסעדת קוק אנד בול בהוליווד, ג'ון ג. מרטין מחברת היובליין, ורודולף קונט, שעמד בראש חטיבת הוודקה סמירנוף. הם ערבבו וודקה, ג'ינג'ר בירה ולימון, והשם הגיע כמה ימים אחר כך. לפי גרסה אחרת, שפורסמה ב"וול סטריט ג'ורנל" ב-2007, את המשקה המציא הברמן וס פרייס, שרצה פשוט לפנות מלאי שלא נמכר.
מרטין הפך את ספל הנחושת לסמל של המשקה. הוא צילם ברמנים בפולארויד, כשהם מחזיקים ספל ובקבוק, והראה את התמונות בברים אחרים כדי להוכיח שהמשקה פופולרי. הגרסה בלי אלכוהול שומרת את הספל, את הליים ואת הג'ינג'ר בירה, שהיא חריפה ועכורה יותר מג'ינג'ר אייל, כי היא נולדה כמשקה מותסס באנגליה של המאה ה-19.
טיפ של ברמן: בגרסה בלי אלכוהול כל הטעם תלוי בג'ינג'ר בירה, אז כדאי לבחור אחת חריפה באמת, או להוסיף כמה פרוסות ג'ינג'ר טרי מעוכות. ספל נחושת או כוס שמצננים מראש שומרים על המשקה קר, וסחיטת ליים טרייה ממש לפני ההגשה עושה את ההבדל.