טיפררי: וויסקי אירי, שרטרז ושיר ממלחמת העולם הראשונה
וויסקי אירי, ורמוט אדום ושרטרז ירוק: קוקטייל ניו יורקי מ-1916 שנקרא, ככל הנראה, על שם אחד השירים המפורסמים של מלחמת העולם הראשונה.
- תקופה: 1916 (יש הגורסים 1917)
- מקום: מלון וואליק, ניו יורק, ארצות הברית
- ממציא: הוגו אנסלין (דפוס ראשון)
- משפחה: משפחת המנהטן (מעורבבים)
הטיפררי מופיע לראשונה בספר Recipes for Mixed Drinks של הברמן הגרמני-אמריקאי הוגו אנסלין, שעבד במלון וואליק בניו יורק. רוב המקורות מתארכים את המהדורה הראשונה ל-1916, וחלקם ל-1917. אנסלין הורה על חלקים שווים של וויסקי אירי, ורמוט אדום ושרטרז, בלי לציין אם השרטרז ירוק או צהוב.
מקור השם שנוי במחלוקת. לפי גרסה אחת, הוא קשור לשיר It's a Long Way to Tipperary מ-1912, שהפך לאחד השירים המזוהים עם חיילי מלחמת העולם הראשונה. לפי גרסה אחרת, לקוח נכנס לבר של המלון כשהוא שר את השיר וביקש משקה. יש גם מי שקושרים אותו לביקור של הטנור האירי ג'ון מקורמק בניו יורק, או פשוט למחוז טיפררי באירלנד. אין הכרעה מתועדת.
ב-1930 הופיע המשקה גם בספר הקוקטיילים של מלון סבוי בלונדון. כיום רוב הברמנים משתמשים בשרטרז ירוק, ובגרסאות מודרניות הוויסקי מקבל חלק גדול יותר, כדי לרסן את המתיקות והעוצמה של ליקר הצמחים. IBA צירפה אותו לקטגוריית ״העידן החדש״.
טיפ של ברמנים: שרטרז ירוק הוא ליקר עם נוכחות חזקה מאוד של עשבי תיבול, ולכן כמות קטנה ממנו מספיקה. מערבבים עם קרח, מסננים לכוס מקוררת, ומשחררים מעל שמני קליפת תפוז כדי לחבר בין הוויסקי לעשבים.
עובדה משעשעת: את השרטרז מייצרים נזירים קרתוזיאנים בצרפת כבר מאות שנים, לפי מתכון שנשמר בסוד, כך שבכוס אחת נפגשים מנזר צרפתי, וויסקי אירי וורמוט איטלקי בבר ניו יורקי.