ראבו דה גאלו: ׳זנב התרנגול׳ של הבוטקים בסאו פאולו
קשאסה וורמוט אדום, ובגרסה המודרנית נגיעה של ליקר מר. הקוקטייל השכונתי של ברזיל קיבל שם מתרגום מילולי של המילה ׳קוקטייל׳.
- תקופה: שנות ה-50 (יש המקדימים לשנות ה-40)
- מקום: סאו פאולו, ברזיל
- ממציא: לא ידוע
- משפחה: ספיריט פורוורד (ורמוט)
רוב המקורות קושרים את הראבו דה גאלו להגעתה של חברת הוורמוט האיטלקית צ׳ינזאנו לסאו פאולו ולמפעל שהקימה שם. לפי המסופר, ברזילאים לא אהבו לשתות ורמוט לבד, ולכן קודם הרעיון לערבב אותו עם קשאסה. התאריך שנוי במחלוקת: מקורות רבים מדברים על אמצע שנות ה-50, יש המצביעים על 1954, ודוח אחד של כתב עת ברזילאי לקוקטיילים מקדים את הגעת צ׳ינזאנו לשנות ה-40.
השם עצמו הוא משחק מילים: ׳ראבו דה גאלו׳ פירושו ׳זנב תרנגול׳, תרגום מילולי של המילה האנגלית cocktail. במשך עשורים זה היה משקה פשוט של הבוטקים, הברים השכונתיים של ברזיל, לעיתים קרובות בשוט קטן ובלי טקס.
בעשור האחרון ברמנים ברזילאים החזירו את המשקה לבר הקוקטיילים, עם קשאסה מיושנת, ורמוט אדום איכותי וליקר מר על בסיס ארטישוק במקום שילובים אקראיים. בגרסה הזו הוא נראה כמו בן דוד דרום-אמריקאי של המנהטן והנגרוני.
טיפ של ברמן: זה משקה מעורבב, לא מנוער. מערבבים עם הרבה קרח כ-20 עד 30 שניות, עד שהמשקה צונן ומדולל מעט, ומסננים מעל קוביית קרח גדולה או לכוס מצוננת. ורמוט פתוח שומרים במקרר; ורמוט שעמד חודשים על המדף יהיה עייף ומחומצן.
עובדה משעשעת: מקור המילה האנגלית cocktail עצמה עדיין שנוי במחלוקת בין היסטוריונים, כך שהברזילאים תרגמו מילה שאיש לא יודע להסביר עד הסוף.