פאנץ' פורים: משלוח מנות, תחפושות וקערה אחת לכל המשפחה
פורים הוא החג הכי צבעוני בלוח העברי. קערת פאנץ' פירות מבעבע היא דרך פשוטה להביא את הצבעים האלה גם לשולחן.
- תקופה: לא ידוע; מנהגי פורים מתקופת המגילה
- מקום: ישראל (מסיבות פורים משפחתיות)
- ממציא: לא ידוע
- משפחה: ללא אלכוהול
לפאנץ' פורים אין ממציא ואין נוסח מסורתי אחד. זה משקה ביתי ומשפחתי, שמופיע במסיבות פורים, בגנים ובבתי ספר ובסעודות החג, ובכל בית מכינים אותו קצת אחרת. מה שמחבר בין הגרסאות הוא הרעיון של קערה גדולה ומשותפת, ממנה כולם מוזגים.
המצוות של פורים מופיעות כבר במגילת אסתר: ימי משתה ושמחה, משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים. משלוח המנות, לפחות שני סוגי מאכל לחבר אחד, הפך בישראל למנהג רחב, עם סלסלות מעוטרות שעוברות בין שכנים, חברים וכיתות. לצד המגילה, התחפושות והאוזני המן, גם השולחן המשותף הוא חלק מהחג.
בתל אביב נערכו תהלוכות פורים כבר בתקופת היישוב, והן קיבלו את השם עדלאידע. השם לקוח מאמרה תלמודית מוכרת במסכת מגילה, ״עד דלא ידע״, שעוסקת בשמחת הפורים והתפרשה לאורך הדורות בדרכים שונות. היום עדלאידע הוא בעיקר שם של תהלוכה צבעונית ומשפחתית בערים רבות בישראל.
המילה פאנץ' עצמה מתועדת באנגלית מ-1632. לפי הסבר נפוץ היא באה מהמילה ההינדית ״פאנץ׳״, חמש, כנגד חמשת המרכיבים של המשקה המקורי, אבל האטימולוגיה הזו שנויה במחלוקת. מה שבטוח הוא שקערת הפאנץ' הפכה מאז למרכז של מסיבות, וגרסאות של מיץ פירות וסודה הן מהנפוצות שבהן.
טיפ: מערבבים את המיצים והגרנדין מראש ומקררים היטב, ואת הסודה מוסיפים רק ממש לפני ההגשה, אחרת הבועות נעלמות. במקום קוביות קרח רגילות אפשר להקפיא מראש גוש קרח גדול בתבנית, אפילו עם פירות בתוכו, כי גוש גדול נמס לאט ולא מדלל את הפאנץ'. ופירות חתוכים קטנים בקערה הופכים כל כוס לצבעונית.
עובדה משעשעת: הגרנדין שמעניק לפאנץ' את הצבע האדום קרוי על שם הרימון בצרפתית. ומשלוח מנות הוא אחת המצוות הבודדות בלוח השנה שמבוססת כולה על נתינה לאחרים.