אולד פאשנד: הקוקטייל שנקרא על שם עצמו
לפני שהיו מרטיני, נגרוני או מוחיטו, ״קוקטייל״ פירושו היה דבר אחד: אלכוהול, סוכר, מים וביטרס. האולד פאשנד הוא מה שנשאר מההגדרה הזאת.
- תקופה: 1806 (ההגדרה) / שנות ה-80 של המאה ה-19 (השם)
- מקום: ארצות הברית
- ממציא: לא ידוע
- משפחה: אולד פאשנד (משקה אלכוהול חזק מומתק)
ב-1806 פרסם עיתון בשם The Balance and Columbian Repository בעיירה הדסון שבמדינת ניו יורק הגדרה למילה ״קוקטייל״: משקה ממריץ של אלכוהול מכל סוג, סוכר, מים וביטרס. זו בדיוק הנוסחה של האולד פאשנד. השם עצמו הופיע מאוחר יותר, בשנות ה-80 של המאה ה-19, כשהברמנים התחילו להוסיף לקוקטיילים ליקרים, אבסינת ווורמוט, ולקוחות שמרנים ביקשו את המשקה ״בדרך הישנה״ (the old-fashioned way).
לפי סיפור נפוץ, המשקה נולד במועדון פנדניס בלואיוויל, קנטקי, בשנות ה-80 של המאה ה-19, ומשם הגיע לבר של מלון וולדורף-אסטוריה בניו יורק. היסטוריונים של קוקטיילים מטילים בכך ספק, כי המתכון קדם בהרבה למועדון, וכל מה שאפשר לומר הוא שלואיוויל וניו יורק עזרו להפוך את השם למוכר. בתקופת היובש בארה״ב נוספו למשקה פרוסות תפוז ודובדבנים מעוכים, אולי כדי להסוות וויסקי באיכות ירודה. בעשורים האחרונים חזרו הברים לגרסה הנקייה: סוכר, ביטרס, וויסקי וקליפה.
האולד פאשנד רשום ברשימת ה״בלתי נשכחים״ של איגוד הברמנים הבינלאומי (IBA), וכוס הלואו-בול הנמוכה נקראת על שמו ״כוס אולד פאשנד״. סדרת הטלוויזיה ״מד מן״, שבה דון דרייפר מכין אותו שוב ושוב, החזירה אותו למרכז הבמה בסוף שנות ה-2000. גם בישראל הוא מופיע כמעט בכל בר קוקטיילים, ומאז שקמה בתל אביב ב-2012 מזקקת הוויסקי מילק אנד האני (M&H), חלק מהברים מגישים גרסאות עם וויסקי מקומי לצד בורבון וריי אמריקאיים.
טיפ של ברמן: האולד פאשנד מעורבב, לא מנוער. מערבבים עם קרח עד שהמשקה מתקרר ומתדלל מעט, ואז מסננים על קוביית קרח אחת גדולה שנמסה לאט. קליפת התפוז נועדה בעיקר לשמנים: סוחטים אותה מעל הכוס כדי שהארומה תנחת על פני המשקה, ולא סתם מניחים אותה בפנים. טעות נפוצה היא לעוך פירות בתחתית הכוס, מה שהופך את המשקה לפאנץ׳ מתוק.
עובדה משעשעת: הארי קרדוק, דייוויד אמברי ואחרים כתבו מתכונים שונים לגמרי לאולד פאשנד, ובוויסקונסין מקובלת עד היום גרסה עם ברנדי במקום וויסקי, מסורת מקומית שמחזיקה מעמד כבר עשרות שנים.