מרטינז: הסבא המתוק של המרטיני
ג'ין, ורמוט אדום ומרסקינו: קוקטייל מתקופת הבהלה לזהב שרבים רואים בו את אבי המרטיני.
- תקופה: שנות ה־80 של המאה ה־19 (בדפוס: 1884)
- מקום: קליפורניה (שנוי במחלוקת: סן פרנסיסקו או מרטינז)
- ממציא: שנוי במחלוקת: ג'רי תומאס או ברמן ממרטינז
- משפחה: ספיריט פורוורד
המרטינז מופיע בדפוס ב־1884 בספרו של או. אייץ'. ביירון The Modern Bartender's Guide, ובמהדורת 1887 של ספרו של ג'רי תומאס, עם ג'ין אולד טום, ורמוט מתוק, מרסקינו וביטרס. על המקור יש שתי גרסאות עיקריות: לפי אחת, ג'רי תומאס הגיש אותו במלון אוקסידנטל בסן פרנסיסקו לנוסע בדרכו לעיירה מרטינז. לפי אחרת, תושבי מרטינז בקליפורניה טוענים שברמן מקומי המציא אותו בימי הבהלה לזהב.
שני הסיפורים אינם מוכחים, אבל הקשר למרטיני ברור: מבנה של ג'ין וורמוט, מעורבב עם קרח ומוגש בכוס קוקטייל. עם השנים הפכו הג'ין והורמוט ליבשים יותר, והמרטינז המתוק נשכח כמעט לגמרי במאה ה־20.
הוא חזר עם תחיית הקוקטיילים הקלאסיים, יחד עם החזרה של ג'ין אולד טום לייצור. IBA מונה אותו ב־Unforgettables. בברים מודרניים הוא נחשב למשקה ״לחובבים״, עגול ועשיר יותר ממרטיני ויבש יותר ממנהטן.
טיפ של ברמן: היחס בין ג'ין לורמוט משנה הכול. גרסאות היסטוריות היו כמעט חצי־חצי ואף עם יותר ורמוט, וגרסאות מודרניות נוטות לטובת הג'ין. ערבבו ואל תנערו, ותמיד השתמשו בורמוט טרי מבקבוק פתוח שנשמר במקרר, כי ורמוט הוא יין והוא מתחמצן.
עובדה משעשעת: בספרו של ביירון מ־1884 המרטינז מתואר בקיצור כמו מנהטן שבו מחליפים את הוויסקי בג'ין, כך שהמרטיני ״קרוב משפחה״ גם של המנהטן.