מרגריטה קפואה: מכונת גלידה, דאלאס וסמיתסוניאן
המרגריטה הקפואה הפכה לתעשייה בזכות בעל מסעדה צעיר מטקסס שהסב מכונת גלידה אמריקאית. המכונה המקורית שלו נמצאת היום במוזיאון.
- תקופה: 1971
- מקום: דאלאס, טקסס
- ממציא: מריאנו מרטינז (מכונת המרגריטה הקפואה)
- משפחה: סאוור (משפחת המרגריטה)
מרגריטות טחונות בבלנדר הוגשו כבר לפני שנות ה-70, אבל הן היו עבודה איטית ולא אחידה. ב-11 במאי 1971 השיק מריאנו מרטינז, בעל מסעדה מקסיקנית בדאלאס, מכונת גלידה רכה שהותאמה להכין מרגריטה קפואה ברציפות. הוא לא רשם פטנט, ותוך זמן קצר מכונות דומות הופיעו במסעדות טקס-מקס בכל ארה״ב.
ב-2005 נכנסה המכונה המקורית לאוסף המוזיאון הלאומי להיסטוריה אמריקאית של הסמיתסוניאן, כחלק מסיפור המזון האמריקאי. המשמעות ההיסטורית שלה היא לא רק המשקה: היא הראתה שקוקטייל יכול להיות מוגש במהירות ובנפח, ושינתה את פני המסעדות המקסיקניות בארה״ב.
בישראל הגרסה הקפואה היא גם הסיבה לתדמית המעורבת של המרגריטה. בכתבה במעריב ב-2016 תואר איך מכונות ברד עם תרכיזים זולים הפכו את השם לכינוי של משקה קיצי מתוק. מנגד, טאקריות וברים בתל אביב מכינים היום מרגריטה קפואה מפרי טבעי, והמשקה מתאים במיוחד לחום הישראלי.
טיפ של ברמן: קרח מדלל את המשקה הרבה יותר מאשר בניעור, ולכן מתכון קפוא צריך מעט יותר סוכר וליים כדי לא לצאת מימי. מכינים במנות קטנות, טוחנים קצר כדי לא להמיס, ומגישים מיד. ועדיף לגם לאט: הקור מסתיר את טעם האלכוהול אבל לא את כמותו.